תולדות ההתארגנות

ועד סגל ההוראה באו”פ –

תולדות ההתארגנות

האוניברסיטה הפתוחה (להלן – או”פ) – אחת משמונה האוניברסיטאות המוכרות על-ידי המל”ג , והגדולה שבהן – ממוקמת ברעננה ולה כ-60 מרכזי לימוד הפזורים בכל רחבי הארץ, המאפשרים לכל אחד ואחת נגישות להשכלה גבוהה.

מאז הקמת האוניברסיטה, ב-1974, הועסק סגל ההוראה של האו”פ – שכיום מונה כ-1000 מנחים.ות וכ-300 מרכזי.ות הוראה – בחוזים אישיים. תנאי ההעסקה שבתחילה היו סבירים, הידרדרו במשך השנים לתנאי העסקה מקפחים המתייחסים לסגל ההוראה כאל עובדי קבלן. תנאי העסקה אלה כוללים, בין היתר, פיטורים מדי סמסטר (המנחים.ות) או מדי שנה (מרכזי.ות ההוראה), תנודות משמעותיות בהיקף ההעסקה מסמסטר לסמסטר, חוסר התייחסות לוותק, הנחתות מההנהלה חדשות לבקרים, דרישה לזמינות גבוהה לסטודנטים ללא תגמול מתאים.. ראוי לציין כי שכרם של המנחים.ות לא עודכן ב-15 השנים האחרונות.

ההתמרמרות המתמשכת בקרב סגל ההוראה הובילה למספר ניסיונות התארגנות בעשורים האחרונים, שלא צלחו. בראשון שבהם, בסוף שנות השמונים, ניסו חברי.ות הסגל להתאגד בעזרת ההסתדרות הכללית. אך ההנהלה, בתמיכת ההסתדרות הכללית (שהיתה אמורה לייצג את עובדים), הצליחה למוסס התארגנות זו. ניסיון נוסף של מרכזי.ות הוראה (וביניהם הח”מ) וקבוצות עובדים נוספות של האו”פ שפנו להסתדרות בניסיון התארגנות קודם (ב-2005), נדחו בנימוק שסגל ההוראה באו”פ אינו מסוגל לשבות…

שורשי ההתארגנות החלו בכנס המנחים.ות שנערך ברעננה, בשנת 2006 – לרגל מעבר האוניברסיטה למשכנה החדש. באותו כנס, נשמעה ביקורת נוקבת מצד הקהל על תנאי העסקת המנחים.ות, שבאותה העת לא הוגדרו כחלק מסגל ההוראה. דבריו של הנשיא נקטעו שוב ושוב בקריאות ביניים, הרצאות שתוכננו לכנס בוטלו. לאחר הכנס זומנו מספר מנחים.ות (ביניהם שרון קיטרון – המובילה את ההתארגנות עד מועד כתיבת שורות אלה) לפגישה עם נציגי ההנהלה. מעבר למילים יפות, לא נעשה שום דבר אופרטיבי בעניינם.

המנחים.ות המארגנים פנו להסתדרות הכללית, בחודש נובמבר 2007, כדי שתסייע להם בהקמת ארגון עובדים – אך ההסתדרות התייחסה בצורה לא רצינית ולא אחראית לחומרים שהועברו לידיה ולא סיפקה מענה לעניינים חשובים בתהליך של התארגנות עובדים חדשה.

בחודש פברואר 2008 נוצר הקשר הראשוני עם ארגון “כח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי” (להלן – כוח לעובדים), שרק הוקם. ההתארגנות קיבלה ייעוץ ארגוני ומשפטי אינטנסיבי ממובילי צוות הארגון –  עו”ד איתי סבירסקי, שי כהן וד”ר עמי וטורי, שמלווים במסירות אין קץ את ההתארגנות עד היום. בסוף חודש פברואר, התקיים כנס היסוד המרשים והמרגש של המנחים.ות באו”פ. מרכזי.ות ההוראה, שאורגנו על-ידי עו”ד דידי לופו, ד”ר אורלי שנקר, הח”מ ואחרים, הצטרפו רשמית להתארגנות ולסניף באפריל 2008.

תוך ארבעה חודשים בלבד בהיותו מייצג של למעלה ממחצית מסגל ההוראה, הפך סניף עובדי.ות האו”פ בארגון כוח לעובדים לארגון יציג.

בשל חילופי הנשיאים באו”פ, התעכב המשא ומתן הרשמי בין נציגות סגל ההוראה וההנהלה, והחל רק בחודש אוקטובר 2008. בשל אי הסכמתה של הנהלת האו”פ להתחייב על חתימה או לפחות על חתירה להסכם קיבוצי, נקלע המשא ומתן למבוי סתום, והוכרז סכסוך עבודה בחודש דצמבר 2008. צעדים ארגוניים, ובהם שביתות אזהרה בנות יום אחד במרכזי הלימוד ברמת גן וברעננה, שנערכו בחודש ינואר 2009,  לא שינו את עמדתה של ההנהלה ולכן הכרזנו על שביתה כללית, שהחלה ב-21 באפריל והסתיימה לאחר כשבעה שבועות. השביתה הסתיימה לאחר שהתקבלה התחייבות של ות”ת שההנהלה תחתום על הסכם קיבוצי, לפחות עם המנחים.ות. כמו כן, הוסכם על תהליך גישור בתיווך השופט העליון בדימוס, פרופ’ יצחק זמיר.

למעלה משנה של משא ומתן מפרך ומתיש, בסיועו של המגשר, הובילו בסופו של דבר להסכם קיבוצי בין האוניברסיטה הפתוחה לארגון כוח לעובדים. בהסכם עוגנו יחסי העבודה בין ההנהלה לכלל סגל ההוראה. השיפורים בתנאי ההעסקה של מרכזי.ות ההוראה לא הוכנסו להסכם הקיבוצי, כפי שהוסכם. ההסכם הקיבוצי נחתם בראשי תיבות ב-21.9.2010.
במקביל התעוררה ההסתדרות לפעולה ופנתה לבית הדין הארצי לעבודה בחודש אוקטובר 2010 בטענה שהיא הארגון היציג של סגל ההוראה, ובכך ל”גזול” את היציגות מארגון כוח לעובדים. לאחר דיון משפטי ארוך שנערך בירושלים ב-26.10, דחה בית הדין, ב-20.1.2011 את כל טענות ההסתדרות, והכריז על כוח לעובדים כארגון היציג של סגל ההוראה באו”פ ובכך איפשר את חתימת ההסכם.
טקס החתימה הרשמי על ההסכם הקיבוצי, שתוקפו לשלוש שנים, התקיים ברעננה ב-31.1.2011.
ההסכם ההיסטורי וההסכמות שאליהן הגיעו כוח לעובדים והאו”פ, משנות לחיוב, לעיתים בצורה דרמטית, את תנאי העסקת סגל ההוראה, להלן עיקרי ההישגים:
  1. לאחר 37 שנות פעילות יש באוניברסיטה הפתוחה ארגון עובדים של סגל ההוראה.
  2. חובת היוועצות של האו”פ עם נציגות העובדים בנוגע לכל שינוי העלול להשפיע על תנאי ההעסקה של חברי סגל ההוראה.

מנחים.ות:

  1. רצף תעסוקתי מלא של 12 חודשים (או 6 חודשים לסמסטר).
  2. השוואה לתנאי הסגל הזוטר באוניברסיטאות האחרות.
  3. אין יותר “מעמדות” של מנחים.ות מבחינת שכר- חישוב השכר הוא אחיד לכולם
  4. תוספת שכר ממוצעת של 24% למנחים.ות
  5. במשרות חדשות תנתן עדיפות למנחים.ות קיימים.ות.
  6. הפרשות מלאות לפנסיה ולפיצויים בשיעור המיטיב.
  7. זכאות לקרן השתלמות.
  8. מנגנון הפסקת עבודה הוגן ושקוף.

מרכזי.ות הוראה:

  1. שיפור בטבלאות השכר הקיימות.
  2. הגדלת היקף המשרה המינימאלי.
  3. הפחתת מספר הבחינות הנבדקות במסגרת היקף המשרה בקורס השני ומעלה.
  4. שינויים בהקף המשרה ימותנו בהתאם לממוצע בשלוש השנים האחרונות ולא בהתאם לשינוי של סמסטר יחיד.

הישג נוסף, חשוב לא פחות, היה האומץ שמאבק סגל ההוראה נתן לסגל המנהלי. אומץ שאפשר להם, שוב לראשונה מאז תולדות האו”פ, להתאגד ולחתום על הסכם קיבוצי.
עכשיו ייבחן ההסכם בדרך ביצועו, ובתפקוד שני הצדדים ביחסי עבודה קיבוציים. בהתאם למציאות שתתפתח נתארגן בהדרגה למשא ומתן לקראת ההסכם הקיבוצי הבא.

הרבה עובדים ועובדות עדיין לא מאוגדים במדינתנו. אתם.ן מוזמנים.ות להצטרף למטות הפעולה של כוח לעובדים באזור מגוריכם.ן כדי  לסייע לארגון לאגד אותם.ן – פרטים   באתר כוח לעובדים.